מהו פנים ואחור בעבודת ה'

בס"ד

וזה סוד האפד בפרשתנו "שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת, יִהְיֶה-לּוֹ אֶל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו–וְחֻבָּר". כי תבת "כתפת" עולה תשע מאות, אלף פחות מאה,(אמה) סוד אמא עלאה.

מהו אפוד? אפד נוטריקון איפה פה הדלת? כלומר היכן היא הדלת שאוכל לפתוח כדי להתקשר עם הקב"ה? (כי הוא במצב של אחור ללא קשר עם הקב"ה) ועל זה באה תשובה, פתחו לי פתח כחודה של מחט. ואז שואל איך אוכל לפתוח ואני נעול באהבה עצמית? ומשיב: הדבק במידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון. זוהי הדלת, שהיא הפתח להתקשר עימו יתברך.

אפוד מורה על עבודה שהיא בחינת אחור שכתוב 'אחרי הויה אלהים תלכו' שהיא העבודה בבחינת אתכפיא בלבד, שהיא בחינת אחור, היינו שלא נהפך ליבו מתאוות העולם הזה, ועדיין אין לו חפץ ותשוקה לאלוקות, ורק כופה ומכריח את עצמו, וחושן מראה עבודה שהיא בחינת פנים (כי נושא אותו על ליבו, בחזית). ועניין נשיאת אהרן את שמות בני ישראל על האפוד ועל החושן הוא נתינת-כח לבנ"י על ב' אופני העבודה, האחד אפוד על דרך האתכפיא, שהיא בחינת אחור, והשני על דרך החושן שהיא על הלב בדרך של התהפכא, שנתהפכו המידות דנפש הבהמית להיות כפי מדרגת הנפש האלוקית, שעבודה זו היא בחינת פנים.

מקורות: האר"י, דבר מלכות פרשת תצוה, אור הבהיר הרב יהודה לוי אשלג, הרב אברהם גוטליב שליט"א

פנים ואחור בעבודת השם

פנים ואחור בעבודת השם

תמונה :  Some rights reserved by audreyjm529

מהי הכוונה בשיר עוד לא אכלנו עוד לא שתינו

בס"ד

שיעור מפי הרב מורדכי גוטליב שליט"א על השיר עוד לא אכלנו עוד לא שתינו

הרב'ה זצ"ל (הרב ברוך שלום הלוי אשלג) היה מפרש שכתוב "אכלו רעים שתו ושכרו דודים" ענין של אכילה הוא בחינת אמונה, ענין של שתייה שתיית יין, יינה של תורה, יין המשומר בענביו זה אור מושכלות התורה, חכמת התורה, אור התגלות השם, זה נקרא שתייה. "אכלו רעים" בחינת אבא ואמא עלאין שהם בזווגיהו תדיר מבחינת חסדים ואמונה, מה שאין כן "שתו ושכרו דודים" שהם בחינת זו"ן, שהם צריכים לחכמה דווקא.

יכולים לשיר את השיר הזה גם על הכוונה הזו גם כן, "עוד לא אכלנו עוד לא שתינו" זאת אומרת עוד לא השגנו בחינת אכילה בחינת אמונה, וגם עוד לא השגנו בחינת שתייה, שהוא בחינת יינה של תורה. אז באמת יכול אדם לבוא ולצעוק לקב"ה "עוד לא אכלנו עוד לא שתינו יבש לנו בגרון", אנו מרגישים את עצמינו בבחינת גר, גרון, בבחינת גר הייתי בארץ נוכריה, בתוך הגרות הזאת יבש, למה יבש, בגלל שחסר לנו אכילה ושתייה רוחניים, במקום אכילה ושתייה הזאת.

היות ואדם יושב וצועק, צועק בפנים שחסר לו תענוגים בחיים, התענוגים בהמיים, זה נקרא גרון בחינת גרות, לפעמים הוא מפרש גרון מבחינת גרעונות, כמו אדם שנמצא בגרעון, אדם גרוע יבש לו בתוך הגרוע הזה יבש לו שמה.

למה יבש? פשוט, פעם אני זוכר הייתי בישיבה, בבני ברק דווקא, נכנסתי לבית מדרש של הישיבה מצאתי שם סוס, בתוך הבית מדרש היה סוס, הוא עמד ליד הסטנדר והתפלל. לא פחות ולא יותר. אתה שואל אותי איך זה יכול להיות? זה מייסעס (מעשה) שהיה. הישיבה הזאת היתה בקרית הרצל בסוף, סוף בני ברק על יד השדות, ושמה יש סוסים, כן. אז נכנסתי לבית המדרש ומצאתי סוס בתוך הישיבה, בתוך הבית מדרש עמד שמה ליד הסטנדר והסתכל בתוך הסידור ככה.

אז חשבתי לעצמי, אני נזכר בזה תמיד, כמו שסוס לא יכול להנות בבית מדרש, לא יכול להנות מזה, הוא צריך את המזון שלו, כך גם אדם לא יכול להנות באורווה, כל אחד צריך את המזון שלו. הסוס מה יכול להנות שם? יכול לאכול סידורים? מה יעשה שם? אז כמו שהסוס לא יכול להנות שמה, בבית המדרש, אז גם אדם לא יכול להנות באורווה, אז ככה חשבתי לעצמי, אם אדם מנסה לקבל מזונות ממה שסוסים נהנים יכול להיות על הרגע כמו שאומרים טעים לו קצת על הלשון. אבל בכללות יבש שלנו בגרון. בתוך הגרות הזאת יבש. אדם לא יכול להשיג מזה שום שמחה ושום תענוג בחיים שלו.

מפני שאי אפשר להזין את הנשמה במזון של בהמות.

שיעור שמע עוד לא אכלנו עוד לא שתינו

עוד לא אכלנו / מלים ולחן : עממי יידיש

עוֹד לֹא אָכַלְנוּ
עוֹד לֹא שָׁתִינוּ
יָבֵשׁ לָנוּ בַּגָּרוֹן!
הָבוּ לָנוּ מַשְׁקֶה
מיט אַ ביסל קאַשקע
אָז נָרִיעַ וְנָרֹן!

ביצוע השיר ע"י ותיקי השומר הצעיר גדוד יחיעם חיפה 

סדר פסח בקיבוץ נען 1971 באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית

סדר פסח בקיבוץ נען  התשל"א (1971 ) באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית

אז בפעם הבאה כאשר אנו אוכלים או שותים יש על מה לחשוב ♫

שבוע טוב ומבורך ופורים שמח  ♪

עיונים בזהר תצוה לפי דרכו של בעל הסולם מאת הרב גוטליב שליט"א

בס"ד

בכל יום שלישי בשעה 20:00 בערב נותן הרב אברהם גוטליב שליט"א שיעור בזהר הקדוש לפרשת השבוע ע"פ דרכו של בעל הסולם. השיעור הנוכחי עוסק בזהר פרשת תצוה אתם מוזמנים לפתוח זהר תצוה ולהשתתף בשיעור.

אעלה את קובץ השמע לכאן, כאשר יעלה אותו קול ישראל לאתר מורשת.

ובנתיים סכמנו את השיעור בראשי פרקים למען ירוץ הקורא בו ואין הוא בא לשמש תחליף לשיעור השמע מבחינת עמקותו.

מהו ספרא דצניעותא אמר רבי שמעון חמישה פרקים הם כלולים בהיכל רב וממלאים כל הארץ. אמר רבי יהודה אם אלו כלולים מכל החכמה, הרי אלו טובים יותר מכולם, ולא צריכים ללמוד יותר. אמר רבי שמעון כך הוא למי שנכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום, הוא רואה כאן כל התכללות כל החכמה. אבל מי שאינו נכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום, אינו כן.

  • מי שנכנס בחכמה ויצא בשלום, הוא כבן בית שם, דעאל ונפיק נכנס ויצא בשלום.
  • ברוחניות, אדם שנכנס להיכל החכמה (מצב רוחני, אין היכל חכמה גשמית) הוא מזוכך מהחומר של הרצון לקבל, כל כולו אהבת ה' ואהבת אדם, הוא זוכה לחכמה האלוקית. משיג חכמה אלוקית בכל דבר. מה ההבדל בין עץ תאנה לאקליפטוס, ומה ההבדל בין שני עצי תאנה סמוכים.
  • אדם שפגם, מוציאים אותו החוצה, אדם שלא פגם יוצא מרצונו, כדי לעבוד את המלך ללא הרגשה וידיעה.
  • רבי יהודה שואל, אם כל החכמה כלולה בחמשת פרקי ספרא דצניעותא, מדוע שלא נלמד רק אותם?
  • משיב הרשב"י דומה לאדם שיש לו חיטים ואוכל אותם כמו שהם ללא עיבוד ועידון.
  • החכמה מתגלה לאנשים צנועים. בגשמיות יש אדם ראוותן, רוצה כבוד, זה היפך הצניעות. אדם שעושה מעשים טובים, ולא רוצה שאף אחד ידע מזה, הוא רוצה לקיים את הפסוק "והצנע לכת עם ה' אלוקיך".
  • בצניעות אין לרצון לקבל תענוג, בצניעות יש פחות מזון לאגואיזם של האדם. יש ענין צניעות בתוך האדם עצמו, כל פעולה שהוא עושה למען הזולת ולמען ה' הוא מצניע מהרצון לקבל שלו עצמו.
  • מכאן נוכל להבין נושאים במגילת אסתר, מרדכי בחינת נשמה שבאדם (בושם טהור) נטול אגו.
  • בחינתו של המן, הרצון לקבל. וכל עבדי המלך כורעים ומשתחווים להמן, כל האנושות כורעת לרצונות הקבלה. אנו רוצים להנות מהחיים.
  • המן רוצה להתפטר ממרדכי מהנשמה שבאדם. ולמרדכי יש ידידה, אסתר, תכונת האמונה שבאדם. כי מתי אנו נדרשים לאמונה, בזמן שמוסתר הטוב.
  • ולאמונה זקוקים בזמן הסתרה. האמונה נוגדת לשיטתו של המן. הרצון לקבל לא רוצה להאמין זה כבד עליו, הוא רוצה להבין כל דבר, להרגיש כל דבר, הוא רוצה שקיפות.
  • יש לנו שני זוגות מרדכי ואסתר נשמה ואמונה, והמן וזרש רצון לקבל וידיעה.
  • הכל באדם אחד, האדם נותן רשות להמן להשמיד להרוג ולאבד את היהודי שבי (הנשמה והאמונה). וכך נטשת המלחמה בין יצר הטוב (נשמה) ליצר הרע (גוף, רצונות קבלה).
  • בל נשלה עצמינו שיש שונא ישראל מחוצה לנו. טעות גדולה.
  • אין להטיל אשמה במציאות חיצונית.
    המן רוצה לעשות עץ גבוה חמישים אמה, מדוע? מדברים כאן בעץ הדעת, נ' שערי בינה, הרצון לקבל רוצה להמשיך מקסימום תענוג ולקבל אותו, כך הוא יהרוג את מרדכי ואסתר, יאבד את הנשמה.
  • מרדכי רוצה להשפיע, לא רוצה דבר, לכן המלך לא שואל אותו, לכן הוא שואל את המן, והמן יודע מה להשיב כי הוא רוצה לקבל.
  • הרשע מכיל הצדק, מי ישלוט באדם? בד"כ המן, זה יותר טבעי, אהבה עצמית, וחוסר הסיפוק יתגבר. בחזקת רשע יכין וצדיק ילבש. ככל שיתגבר הרשע, יגבר הצדק, בפרט ובחברה.
  • הדרך של מרדכי ואסתר היא הנכונה, והמן עצמו מגיש לו את זה.
  • פורים שמח לכל בית ישראל, להשתמע.

    זוהר תרומה