וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן

וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע (בראשית ט' ב')

עץ אחד יש בתוך הגן, הוא עץ החיים. מי שאינו יכול להבחין באחדותו, מפריד ומקצץ בנטיעות ורואה בו עץ הדעת טוב ורע. כלומר, מי שרואה בו עץ חיים רואה בו את התוך את המהות את הפנימיות, ומי שרואה בו רק חיצוניות רואה בו עץ הדעת שהוא כלול מטוב ורע. חוסר היכולת לראות אחד, יוצרת שניים, במקרה שלנו (עיניים).

יכול לטעון הקורא כי ו' החיבור, המופיעה לפני עץ החיים ולפני עץ הדעת, היא ההוכחה החותכת לקיום שני עצים. לטענה זו ניתן להציע את הקריאה הבאה: לרואה בעץ החיים אחדות הכל, האות ו' לפני הביטוי "עֵץ הַחַיִּים", נחשבת לו' החיבור ואז הביטוי "וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן", מופיע כתיאור עץ החיים כיהלום שבכתר. כלומר, עץ החיים הוא מרכזו של גן העדן והאות ו' מצביעה על ייחודו של העץ ותפארתו.

מי שמסתכל בעיני השכל ורואה בו שני אופנים טוב ורע, כלפיו  האות ו' מופיעה כ-ו' המהפכת. או להט החרב המתהפכת לשמור על עץ החיים.

למה הדבר הדומה ? לאדם המגיע לחנות ורוצה לקנות אבן טובה, מראה לו החנווני מיני סחורות שונות ומשונות, והאדם מסתכל בהם באדישות. או אז פותח החווני קופסא קטנה ובה אבן טובה ויקרה לבעליה ושואל את האיש: "ואת זאת ראית ?"

או לאדם הרוצה לשכור דירת מגורים. הוא מגיע לפגישה בה מראים לו דירה סבירה על סגולותיה ומעלותיה היחסיים, פותחים לו דלת מצהיבה אחת הנפתחת אל חדר קטן שעליו מצביעים בביטול ואומרים: "וזה המחסן".

העץ הוא גבוה

מחשבה אחת על “וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן

  1. בס"ד

    בא ושמע מה קנה קנה מאדם אחד, פעם אחת הייתי מהלך לנהרדעא ופגע בי אדם אחד בדרך, וא"ל להיכן תלך, וא"ל לנהרדעא, וא"ל עמוד ועמדתי וא"ל אשאלך והודיעני, א"ל אמור א"ל עד היכן הו' עולה, וא"ל עד היכן הו' יורד וא"ל שאלה אחר שאלה אינו תשובה מיד אמרתי לו כתיב ואהיה אצלו אמון מלמד שהו' עולה עד אהי'ה, גם הוא אמר לי שהו' יורד עד י', וא"ל מהו י' א"ל יו"ד במילואו הוא אהי'ה עם הי' והוא סיני ר"ל אהי'ה במ"ק הוא סיני, תפשתיו וא"ל איני מניחך עד שתאמר לי כל דבר ותבאר לי, מיד התחיל ואמר לי הו' הוא ת"ת ישראל והוא מדת יעקב ועולה ממדרגה למדרגה ה' מדרגות עד אהי'ה ראשון ואח"כ לוקח שפע הברכות ויורד ממדרגה למדריגה ה' מדרגות עד מדרגה תחתונה הוא י' מלא והי' עצמו והוא אהי'ה אשר במ"ק הוא סינ"י והוא סל"ם, והנה פחד יצחק סוף הה' מדות עליונות ות"ת יעקב התחלת ה' מדות אחרונות ועולה ת"ת שהוא יעקב עד אהי"ה זהו ואהי'ה הו' הוא אהי'ה ובירידתו משקה כל העשר ומברך אותם. הכוונה ע"י ת"ת ישראל נזונים כולם וזהו והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו וסלם בחסרון הו' הוא גלות הארוך ויעקב בחסרון הו' והסלם עומדת במדה אחרונה הוא הצינור האמצעי ומגיע עד אהי"ה הוא כתר עליון, ואמר השמימה ה' ראשונה להרמיז בה' ידיעה השמים עליונים שמים לשמים. וה' אחרונה השמימה לומר חמשה מדריגות למעלה מן הו' נאחז ביעקב, ומלאכי אלהים זו דברי השם עולים ויורדים בו הכוונה שיעקב עולה דרך דברי השם עולה תחלה ואח"כ יורד וכל זה אדה"ר גרם, ונחסר הו' מיעקב עד בוא רוב י"ה ממשלת הכתר הם חמשת אלפים ור"ן אז קודם הר"ן ינתן הו' ליעקב ויעלה עד כתר עליון ויאמר עורה למה תישן ה' לעורר שפע לרדת, וילך יעקב ויאמר לכ"י קום בתולת ישראל אז הצינורות יתמלאו ולא יאמר עוד העניים והאביונים מבקשים מים ואין כי האין עם יעקב ויבושו הפגעים רעים ויחזרו להשתחות ליעקב כי נתמלא בו', ועוד אמר לי דברים רבים ואין כאן מקומם. וא"ל מה שמך וא"ל אל תשאל לשמי הנחתיו והתחלתי ללכת וא"ל אל תלך חזרתי לראות וראיתי להב אש עולה למעלה בא אלי זקן אחד ואמר לי כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם קבלתי עלי לכתוב כל דבריו בשמו כי הכרתי בו שהוא ממתיבתא דרקיע:

    ספר הפליאה http://www.hebrew.grimoar.cz/anonym/sefer_ha-pelija.htm

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s