וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה.

 

בפסוק וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ מופיע הרֵע, החבר, כמושא עקיף כאשר מילת היחס ל- מופיעה לפניו.

ניתוח תחבירי פשוט מראה כי מילת וְאָהַבְתָּ מצביעה עליךָ ככוח הפועל באמצעות האהבה.

המושא הישיר הוא המושא הטבעי המתבקש אחרי הפועל אהב, כמו בפסוק "ואהבת את השם אלוקיך…"

מדוע אם כן במצוות ואהבת את ה'…מופיע הפועל אהב בצרוף מושא ישיר ובמצוות ואהבת לרעך כמוך   מופיע הפועל אהב בצרוף מושא עקיף?

  1. מה מצווה זו באה ללמדנו על יחסים שבין אדם לחברו?
  2. מדוע הסיפא של הפסוק אני יהוה?
  3. למה פסוק זה הוא כלל כל התורה כולה?

ננסה להשיב על שאלות אלו:

מצוות אהבת השם מופיעה בספר דברים פרק ו'. ה וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ. נמצא שהתורה מצווה לאהוב את השם כמושא ישיר, והתורה היא תורת אמת, עץ חיים למחזיקים בה, אם היא מצווה בציווי על אהבת השם באופן ישיר סימן כי אפשרי הדבר. מה גם שהשם הוא מופשט מכל צורה וגוף בלי ראשית בלי תכלית אינו תופס זמן וחלל, לכן ניתן לאהוב אותו בצורה ישירה כי אין מה שמפריד בין הנשמה והשם, בסוד ואנכי איש חלק, כי הנשמה היא חלק אלוה ממעל, לכן לא שייך בה שום פירוד או חציצה.

במצוות 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה', יש כבר שלושה: אתה, החבר ו'אני יהוה'. היות ואינסוף ברוך הוא ברא רצון יש מאין, לרצון יש תכונה של קבלה עצמית שהיא הפוכה לתכונת הנשמה, הוא רוצה לחיות למען עצמו. אומרת התורה אתה רוצה לחיות למען עצמך אין בעייה, באותו שיעור שאתה מקיים את עצמך תקיים את זולתך.

כעת נשאלת השאלה מהו בשיעור כמוך ואיך מודדים אותו. גימטריה פשוטה מציבה את המשוואה הבאה מילת "כמוך" שווה למילת "אלהים". בבראשית פרק א' כתוב "בצלם אלהים ברא אותו" אם נחליף מילת אלהים במילת כמוך נקבל, "בצלם כמוך ברא אותו" או בעברית תקנית, "בצלמך ברא אותו", נמצא מי שמקיים מצוות ואהבת לרעך בשיעור כמוך הוא שותף פעיל בקיום מעשה הבריאה.

וכעת לעניין הסיפא, מדוע מתרץ הכתוב את המצווה ב'אני יהוה'? ואיך קוראים את הפסוק כמונח על לשון המאזניים, כשעל הכף האחת מונח הביטוי 'ואהבת לרעך כמוך', ועל הכף השנייה, 'אני יהוה'?

אומר הבורא המלובש בתורה, 'אני יהוה', 'אני הויה לא שניתי', בי אין שינוי ותמורה, בכם הנבראים המקבלים יש שינוי, אתם חושבים שאתם שונים זה מזה כי יש לכם רצונות שונים, אך זה הוא עניין חיצוני בלבד.

נמצא כי קיום הפסוק 'אני הוויה לא שניתי', מותנה במצוות 'ואהבת לרעך כמוך', כי רק על ידי קיום מצווה זו, מבין המקיים שיווי צורה מהו > רצון החבר (צורת החבר) שווה לרצונו (צורתו שלו) ובא לידי קיום הפסוק, 'אני הויה לא שניתי'.

תמונה Norman Rockwell

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s