אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים

בס"ד

כותב בעל שיר השירים ז' י"ב  נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים.  נַשְׁכִּימָה, לַכְּרָמִים–נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים;

כי ניצת הרימון יורה על הצתת רצונות דקבלה של האדם שעולים במנין תרי"ג ומבשילים בראש השנה ועליהם באה ברכה שירבו זכויותינו כרימון. כי בתשובת השנה היא תשובה מאהבה נהפכים כל העוונות לזכויות.

מחשבה אחת על “אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים

  1. עץ הרימון

    מילים: יעקב אורלנד
    לחן: ידידיה אדמון, עממי בוכרי
    שנת כתיבה: 1937-1938
    שנת הלחנה: 1944

    עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ
    בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
    שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
    שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.

    אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
    רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
    אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
    מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.

    אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
    אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
    שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
    וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.

    לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
    לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
    מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
    לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.

    שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
    שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
    לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
    בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.

    לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
    לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
    מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
    לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s