על כוונת המהלך בשוּק

בס"ד

וכן אם מהלך בשוק, יכוון ששתי רגליו הם נצח והוד. וכשמסתכל בעיניו באיזה ענין יכוון כי שתי עיניו הם חכמה ובינה וכן עד״ז יכוון בכל פרטיו. ויכוון עצמו כאלו הוא כסא אל הקדושה העליונה וז׳׳ל בכל דרכיך דעהו.(משלי ג') ואין ספק כי אם יתמיד האדם לנהוג עצמו בכונות אלו, שיהיה כאחד מן המלאכים
המשרתים ברקיע, וישיג לדעת כל אשר ירצה .ובפרט אם לא יפסיק, ויחשוב בכל רגע ורגע, ולא יפריד המחשבה, והכל תלוי כפי עוצם כונתו והתדבקותו למעלה ואל יליז זה מנגד עיניך.

שער רוח הקודש, הרח"ו, ייחוד כ"א עמ' קמג טור א' טור ב'.

6 מחשבות על “על כוונת המהלך בשוּק

  1. הַאי רוּחַ בְּכָל אֲתַר דְּאִיהוּ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה תַמָּן אִשְׁתַּכְּחוּ, אִיהוּ ו' דְּנָשִׁיב בְּכַנְפֵי רֵיאָה, וְעַל לִבָּא דְּתַמָּן נֵר יהו"ה, דָּא נִשְׁמָתָא בְּמוֹחָא, רוּחַ בְּכַנְפֵי רֵיאָה, נֶפֶשׁ בְּלִבָּא, וּלְזִמְנִין תְּלַת בִּתְלַת מוֹחִין, וּמַחֲשָׁבָה רָכִיב עֲלַיְיהוּ דְאִיהוּ אָדָם, וְהָכִי תְּלַת בְּלֵב, נֵ"ר נְ"שָׁמָה ר"וּחַ.

    רוּחָא דְנָשִׁיב בְּהוֹן נֵ"ר בִּתְרֵי בָּתֵּי לִבָּא, וְאִינוּן נֶפֶ"שׁ וְרוּ"חַ, סִימָן נֵ"ר,
    וְהַאי ו' אִיהוּ דְנָשִׁיב בִּדְרוֹעִין בְּשִׁית פִּרְקִין דִּלְהוֹן,
    וְאִיהוּ נַשִּׁיב בִּתְרֵין שׁוֹקִין בְּשִׁית פִּרְקִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר ה, טו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (ישעיה יא, ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה.

    כַּד אֵבָרִין דְּגוּפָא מִתְנַהֲגִין בְּהַאי רוּחָא בְּאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא,
    סְפִינָה מִתְנַהֲגָא לְכָל סִטְרָא דְבָעִי בַּר נַשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל א, יב) אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, דִּסְפִינָה אִיהִי רֵישָׁא וְאִיהִי לִבָּא וְאִיהִי גוּפָא.

    וְאִם אֵבָרִין דְּגוּפָא דְאִינוּן מָארֵי סְפִינָה דְאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא, לָא מִתְנַהֲגִין בְּאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי נִשְׁמָתָא וּבְמִצְוָה דְאִיהִי נַפְשָׁא, פָּרַח רוּחָא מִבֵּינַיְיהוּ, בְּהַהוּא זִמְנָא (יונה א, ד) וַיהו"ה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, דְּאִיהִי רוּחַ סְעָרָה, דְאִיהִי גְזֵרַת דִּינָא קַשְׁיָא, דִסְעָרָה גוּפֵיהּ דְּבַר נַשׁ דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל אִינוּן בִּסְעָרָה, וְהָאֳנִיָּה דְאִיהִי גוּפָא חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.

    (תיקוני זהר נג א)

    • תרגום,
      הַאי רוּחַ בְּכָל אֲתַר דְּאִיהוּ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה תַמָּן אִשְׁתַּכְּחוּ, אִיהוּ ו' דְּנָשִׁיב בְּכַנְפֵי רֵיאָה, וְעַל לִבָּא דְּתַמָּן נֵר יהו"ה, דָּא נִשְׁמָתָא בְּמוֹחָא, רוּחַ בְּכַנְפֵי רֵיאָה, נֶפֶשׁ בְּלִבָּא, וּלְזִמְנִין תְּלַת בִּתְלַת מוֹחִין, וּמַחֲשָׁבָה רָכִיב עֲלַיְיהוּ דְאִיהוּ אָדָם, וְהָכִי תְּלַת בְּלֵב, נֵ"ר נְ"שָׁמָה ר"וּחַ.

      בכל מקום ששם מצויות שכינה עליונה [הא עילאה, בינה] ותחתונה [הא תתאה, מלכות], מנשב אותו רוח שהוא אות ו'[כלומר במקום שנכללת מלכות מבינה אז מנשב אותו הרוח שהוא ו' החיבור] בה' כנפי ריאה, ועל הלב ששם נר יהו"ה.
      זו נשמה [שוכנת] במח, רוח [שוכן] בכנפי ריאה, נפש [השוכן] בלב, ולעיתים [ אם זוכה,שוכנים] השלושה [נר"ן] בשלושת המוחין, ומחשבה רוכבת עליהם שהוא אדם, וכך גם שוכנים שלושה בלב [המתוקן], נ"ר, נ"שמה, ר"וח.

      רוּחָא דְנָשִׁיב בְּהוֹן נֵ"ר בִּתְרֵי בָּתֵּי לִבָּא, וְאִינוּן נֶפֶ"שׁ וְרוּ"חַ, סִימָן נֵ"ר,
      וְהַאי ו' אִיהוּ דְנָשִׁיב בִּדְרוֹעִין בְּשִׁית פִּרְקִין דִּלְהוֹן,
      וְאִיהוּ נַשִּׁיב בִּתְרֵין שׁוֹקִין בְּשִׁית פִּרְקִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר ה, טו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (ישעיה יא, ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה.

      הרוח הנושב בהם, בשני בתי הלב נקרא נ"ר והם ראשי תיבות נפ"ש ורו"ח [הבית השמאלי בלב משכן הנפש, הבית הימני בלב משכן הרוח, שסימנם ביחד הוא נ”ר] ואותו ו' הנושב בזרועות בששה פרקים שלהם, שהוא נושב בשני שוקיים בששה פרקים, הנאמר בהם (שיר ה טו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, ועליו נאמר,(ישעיה יא, ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה.

      כַּד אֵבָרִין דְּגוּפָא מִתְנַהֲגִין בְּהַאי רוּחָא בְּאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא,
      סְפִינָה מִתְנַהֲגָא לְכָל סִטְרָא דְבָעִי בַּר נַשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל א, יב) אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, דִּסְפִינָה אִיהִי רֵישָׁא וְאִיהִי לִבָּא וְאִיהִי גוּפָא.

      כשאברי הגוף מתנהגים באותו הרוח בתורה הקדושה במצוות התורה, נוהגת הספינה לכל צד שמבקש אדם, כמו שאתה אומר, (יחזקאל א, יב) אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, כי ספינה היא ראש והיא לב והיא גוף.

      וְאִם אֵבָרִין דְּגוּפָא דְאִינוּן מָארֵי סְפִינָה דְאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא, לָא מִתְנַהֲגִין בְּאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי נִשְׁמָתָא וּבְמִצְוָה דְאִיהִי נַפְשָׁא, פָּרַח רוּחָא מִבֵּינַיְיהוּ, בְּהַהוּא זִמְנָא (יונה א, ד) וַיהו"ה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, דְּאִיהִי רוּחַ סְעָרָה, דְאִיהִי גְזֵרַת דִּינָא קַשְׁיָא, דִסְעָרָה גוּפֵיהּ דְּבַר נַשׁ דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל אִינוּן בִּסְעָרָה, וְהָאֳנִיָּה דְאִיהִי גוּפָא חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.

      ואם אברי הגוף שהם בעלי הספינה, שהם עם קדוש, לא מתנהגים בתורה, שהיא נשמה, ובמצווה, שהיא נפש, פורח הרוח מביניהן,[ שאות ו' החיבור הופכת להיות ו' המהפכת, ובמקום לחבר היא תפרק] בזמן ההוא (יונה א, ד) וַיהו"ה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, דְּאִיהִי רוּחַ סְעָרָה, שהיא גזרת דין קשה, של סערת גופו של אדם שהם ישראל, וישראל הם בסערה, והאניה שהיא הגוף חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s