מסיפורי חלם

בס"ד

מספרים על אחד מחלמנו (חלם) שמאס באשתו, ילדיו וחייו העגומים והחליט לעשות מעשה, לנסוע לוורשה. מה עשה? רתם את סוסו לעגלה ברך ברכת הדרך ושם פני עגלתו לוורשה העיר. לאחר מספר שעות בדרך, שקעה החמה, והלילה ירד. החליט אותו אחד לעצור את העגלה, וללון את הלילה לצידה. מה עשה? חלץ נעליו והניח אותן באופן כזה שחרטומן הצביע לכוון וורשה. שמח וטוב לב קרא קריאת שמע ועצם את עיניו. באישון לילה הופיעו שודדים. מפני שהיה הלילה חשוך לא הבחינו באותו אחד, ורק גלגלי מרכבותם שייפו את נעליו והטו את חרטומן לכוון חלמנו. בבוקר קם האחד ברך ברכות השחר ועלה על עגלתו לכוון ורשה, רכב שעות והנה עיירה. כמו העיירה שלו, התפלא האחד ואמר וורשה נראית כמו העיירה שלי, המשיך עוד קצת ואמר, מעניין מאוד, הבית הזה נראה כמו הבית שלי, נכנס הביתה וראה אישה וילדים ואמר, האישה נראית כמו אישתי והילדים נראים כמו ילדי, אם וורשה נראית כמו חלמנו, אז נשאר בוורשה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s