עצם השכל הוא נפש אדם

בס"ד

והטעם לכך שהנפש היא עצמו של האדם – שאין הרגש בלי תנועה, פירוש : כל הרגש הוא חידוש צורה, וכל חידוש צורה נבחן לתנועה בנפש האדם, רוצה לומר שלפעמים יפסק ההרגש, וזו הוכחה שהרגש הוא בן תנועה, כי לפעמים נמצא ולפעמים אינו נמצא, ובעצמותו לא שייך תנועה, כלומר בעצמותו יתברך אין עניין שלפעמים נמצא לפעמים לא נמצא, אלא הוא תמיד נמצא, וכמו כן הנפש שהיא "עצמו של אדם", שהיא דומה לעצמותו יתברך, כי עצמותו יתברך היא מהות המציאות, ואילו הנפש היא מהות האדם, אין מצב שלפעמים אינה נמצאת, היינו שאינה מרגשת את עצמה, אפילו לאחר פטירת האדם מרגשת את עצמה.

פרי חכם, אגרת ה' עמ' נח-נט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s