משל המגיד מדובנא

בס"ד

משל שאמר המגיד מדובנא, על הפסוק: "לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל". ואמר משל : שאחד בא למלון מן הדרך, והסבל שלקח את המזוודה לחדרו ביקש תשלום מופרז. שאל האחד את הסבל: מדוע אתה מבקש סכום כל כך גדול? אמר לו הסבל : היות והתיגעתי מאוד לסחוב את המזוודה עד החדר". אמר לו האיש : אם התיגעת סימן  שלא סחבת את המזוודה שלי, כי המזוודה שלי קטנה וקלה מאד, כי היו בה רק כמה יהלומים יקרים ותו לא.

נמשל : אם האדם מרגיש יגיעה בעבודת הבורא, סימן שאינו עובד את הבורא, אלא עובד למישהו אחר, וצריך לבקש אותו המישהו שישלם לו. כי מי שעובד אצל הבורא הוא מלא תענוג.

ויש לציין אשר "במקום דאית טרחא תמן אית ס"א", לומר במקום שיש טרחה יש ס"א, היינו כאשר האדם עובד לשם שמים, ומכיוון שהס"א שולט, לכן יש לו טרחה. אבל בזמן שהאדם עובד עבור הרצון לקבל, אין לו טרחה, כי בזמן שהאדם עובד לספק את צרכי הגוף שלו, אינו מרגיש בזאת טרחה. מצד שני גם אינו בשלימות, מטעם ששלמות יש רק למי שדבוק בבורא, מה שאם כן, אם אינו דבוק, אזי יש לו מנה רוצה מאתיים, משום שהתשלום מגדיל את החוב, שהוא בחינת שלא לשמה.

ורק בזמן שעובד לשם שמים, והס"א תוקן בעל מנת להשפיע, היינו שעובד גם עם היצר הרע, אז האדם בשמחה ובשלימות.

פרי חכם אגרת נ"ה, עמ' תה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s