בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר

בס"ד

כבכל שנה, בשבת פרשת דברים נחתם אצלי הקיץ, ובפסוק החמישי בפרשה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה עולה בי התרגשות מחדש. מסע ארוך של ארבעים שנה במדבר התודעה אמור להסתיים והרועה הנאמן הוא משה יסכם את ההתרחשויות ויבאר את התורה.

השנה היא הארבעים לצאתם מארץ מצרים החודש המדובר הוא חודש שבט, שבט הוא חודש קצר בן כט יימים. בא' בו התחיל משה לבאר את התורה על פי צווי אלהי, משה אמור לסיים את הבאור ביום ז' אדר בו יעלה אל הר העברים. למשה יש ל"ו ימים לבאר ולכתוב את התורה לעם ישראל, משה נמצא כאמור שלושים וששה ימים לפני יום הולדתו המאה ועשרים (אגב מכאן הברכה).

משה זכה לכינוי עבד השם, בו נאמר "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר יב' ז') עבדי בגימטריה עולה שם אלהים פ"ו, משה זכה לכנוי 'עבדי' שהוא שווה לשם אלהים. פעם יקרא משה איש האלהים (דברים לג א ), ובפרשת בהעלותך במדבר יב יקרא משה 'עבדי' שהוא עולה כשם אלהים והבן.

משה מברך את ישראל ואומר, "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם–אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" דברים א יא, שואל יואב מיליס "ואכן יש לתמוה: מה ראה משה להוסיף ברכה משלו על ברכת ה' שכבר נתנה בעבר לאבות? ברכת ה' לאברהם היתה בלתי קצובה. ה' מבטיח את אברהם ריבוי מספרי של העם עד כי לא יהיה ניתן למנותו, לעומתה ברכת משה הנה ברכה קצובה. ומדוע? משום שמתנה לא קצובה שאדם נותן לחברו אינה מתנה. משה לא רצה להחזיק לעצמו את הגדולה שהוא יכול לברך את העם ללא קצבה, ומשום כך קצב ברכתו. וכשתמהו ישראל על כך כדברי רש"י השיב להם: אני מברך אתכם בדבר שיש לו קצבה, אבל ה' יברך אתכם בברכה הלא קצובה שהובטחה לאבותיכם [מעם לועז].

והנה מצאנו כי הפסוק יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם עולה גימטריה ארבע מאות, ארבע מאות הוא סמל לסאה שלמה, כארבע מאות שקל כסף ששלם אברהם לעפרון החתי, בקניית חלקת השדה אשר בקצהו נמצאת מערת המכפלה.

ארבע מאות ניתן לקרוא כשם, ולא רק כמספר מונה סודר, כלומר ארבע (אותיות) מ-אות (יוד). אם נקרא ארבע אותיות מאות יוד נקבל את שם הויה, יהוה, שהוא משתלשל ארבע אותיות מקצה של יוד. לפיכך יש לקרוא את ברכת משה באופן הבא : "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם (ומכוון בשם יהוה, ארבע אותיות מקוצו של יוד)–אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם".

וכך נראה ראש הברכה : "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם,

תוך הברכה עם הכוונה : יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם (ומכוון שם יהוה, ארבע אותיות מקוצו של יוד) –אֶלֶף פְּעָמִים.

סוף הברכה : וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.

ניתן לראות כי ראש הברכה יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם הוא קו ימין או חסד.

תוך הברכה המדוייק  יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם–אֶלֶף פְּעָמִים הוא קו שמאל או דין.

סוף הברכה יבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. הוא קו אמצעי או רחמים.

שבת טובה ואהובה לכל בית ישראל.

ולכל מי שמרגיש שהקיץ נגמר, וגם למי שמרגיש שהקיץ רק החל, שלוח שיר זה באהבה רבה.

2 מחשבות על “בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר

  1. תודה על הקישור לאתר. רק רציתי לתקן ששם כטתב דבר התורה אליו קישרתם הוא יואב מיליס, ולא יובל מיליס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s