אהבת חברים

בס"ד

מהו שאמר רבי עקיבא ,"ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה"?

הבט וראה כי פסוק "ואהבת לרעך כמוך, אני יהוה", הוא ב' פנים של מטבע אחד. ראש הפסוק יורה על הנגלה ועל הדין שבו "ואהבת לרעך כמוך", וסופו, על הנסתר והחסד שבו, "אני יהוה".

התבוננות בראש הפסוק מגלה כי תיבת 'לרעך' עולה גימטריה 'שך'  שהם ש"ך ניצוצות, המלובשים בל"ב נתיבות חכמה המשתלשלות ויורדות בי' ספירות,(ספר יצירה, משנה א) ואלו הם שלושים ושתיים נתיבות חכמה שאינן מלובשות בחסדים, ואינן יכולות להאיר לנבראים, לכן שלושים ושתיים נתיבות חכמה אלה נחשבות אצל הנברא בחינת אחור.

לכן מצוּוה הנברא למצוות 'ואהבת לרעך' בשיעור 'כמוך' כי שיעור 'כמוך' עולה שם 'אלהים', הנכתב גם בתיבות 'מי אלה' שם המורה על מידת הגילוי. נמצא הנברא מצוּוה לגלות אהבתו לחברו בשיעור 'כמוך' שהוא בדיוק אותו שיעור של שם 'אלהים' הנגלה לפניו בל"ב נתיבות החכמה, ואע"פ שלא יכול הנברא לסבול חכמה שאינה מלובשת בחסדים ונחשבת אצלו בחינת דין ועורף, מחוייב הוא להלביש את אותה החכמה שאינה מאירה לו דייקא בשיעור 'כמוך' שהוא שם 'אלהים' הנגלה לו, ובאותו השיעור שנגלה לו ממש, הוא מגלה אהבתו לחברו ומתקן את לבושי החכמה שלו, שתוכל להאיר בו החכמה בחסדים.

נמצא, כאשר עשרה חברים מתכנסים ואוהבים זה לזה בגלוי, כלומר מגלים זה זה לזה אהבתם בשיעור 'כמוך', הם בונים יחדיו גרם מדרגות של אהבת ה', כי כל חבר מגלה את האהבה שבליבו אל חברו, וכל חבר חוצב מליבו מדרגת אהבה לחברו ומניח אותה על גרם המדרגות וכך תמצא עשר מדרגות העולות באהבה למסילת ה' כל מדרגה כנגד ספירה.

ותמצא 'סולם ניצב ארצה' הוא כנגד 'ואהבת לרעך כמוך' 'וראשו מגיע השמיימה' הוא כנגד 'אני יהוה' ככתוב "עד שלא נברא העולם, היה הקדוש ברוך הוא ושמו הגדול בלבד," (פדר"א, פרק ג'), כי קודם שנברא העולם, היה הוא ושמו אחד, כי הנשמות לא היו בבחינת נשמות, כי כל ענין שם, הוא ענין, שבשעה שחברו מחזיר פניו ממנו, קורא אותו בשמו, להשיב פניו אליו". (פרי חכם, אגרת ז' בעל הסולם).

שיעור בנושא אהבת חברים, בית המדרש ברכת שלום

ט"ו בשבט שמח לכל בית ישראל.

7 מחשבות על “אהבת חברים

  1. הַמָּזוֹן הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן מֵהַכֹּל הוּא מְזוֹן הַחֲבֵרִים, אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁאוֹכְלִים מָזוֹן שֶׁל רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְלֹא אוֹכְלִים מְזוֹן הַגּוּף כְּלָל, וְהַיְינוּ מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן נִכְבָּד עַל הַכֹּל, וְנִקְרָא חָכְמָה. לָכֵן חַלָּשׁ גּוּף הַחֲבֵרִים יוֹתֵר מִבְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי לֹא אוֹכְלִים מְזוֹן הַגּוּף כְּלָל, וְאוֹכְלִים מָזוֹן שֶׁל רוּחַ וּנְשָׁמָה מִמָּקוֹם רָחוֹק עֶלְיוֹן נִכְבָּד מֵהַכֹּל. וְלָכֵן אוֹתוֹ מָזוֹן דַּקִּיק מִן הַדַּקִּיק יוֹתֵר מֵהַכֹּל. אַשְׁרֵי חֶלְקָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הַגּוּף שֶׁיָּכוֹל לְהִזּוֹן בִּמְזוֹן הַנֶּפֶשׁ.

    • אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּךְ הוּא. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אֵיךְ נִמְצָאִים מְזוֹנוֹת אֵלוּ? אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁיָּפֶה שָׁאַלְתָּ. בּא רְאֵה, וְזֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר, מָזוֹן רִאשׁוֹן הוּא מָזוֹן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אוֹתוֹ שֶׁבָּא מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהוּא מְזוֹן הַגּוּף (של הכל).
      מָזוֹן שֶׁהוּא יוֹתֵר עֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, אוֹתוֹ שֶׁהוּא יוֹתֵר דַּקִּיר, וּבָא מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּין שָׁרוּי, שֶׁנִּקְרָא צֶדֶק, וְזֶהוּ מְזוֹן הָעֲנִיִּים. וְסוֹד הַדָּבָר – מִי שֶׁמַּשְׁלִים לֶעָנִי, מַשְׁלִים לוֹ אוֹת אַחַת וְנַעֲשֶׂה צְדָקָה, וְסוֹד זֶה – (משלי יא) גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד. גְּמִילוּת חֲסָדִים מַשְׁמָע, שֶׁהֲרֵי בְּדִין שָׁרוּי, וְהִשְׁלִים לוֹ חֶסֶד, אָז הוּא רַחֲמִים.
      מָזוֹן יוֹתֵר עֶלְיוֹן מֵאֵלֶּה, הוּא מָזוֹן עֶלְיוֹן וְנִכְבָּד מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם, וְהוּא דַּקִּיק מִכֻּלָּם, וְהוּא מָזוֹן שֶׁל חוֹלִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מא) ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ. ה' דַּוְקָא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַחוֹלִים הַלָּלוּ אֵינָם נִזּוֹנִים אֶלָּא בְּאוֹתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמָּשׁ. [ומהו, ' חלב ודם. זהו שכתוב (יחזקאל מד) להקריב לי חלב ודם. וזהו מזון ממקום שגקרא שמים, והוא נכבד ועליון, דקיק מהכל].
      מָזוֹן עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ וְנִכְבָּד זֶהוּ מְזוֹנוֹת שֶׁל רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת, וְהוּא מָזוֹן שֶׁל מָקוֹם רָחוֹק עֶלְיוֹן, (מאותו מקום שגקרא נעם ה'). וְהַנִּכְבָּד מֵהַכֹּל הוּא מְזוֹן הַחֲבֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא מָזוֹן שֶׁבָּא מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה. מָה הַטַּעַם מִמָּקוֹם זֶה? מִשּׁוּם שֶׁתּוֹרָה יָצְאָה מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה, וְאוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה נִכְנָסִים בְּעִקַּר שָׁרָשֶׁיהָ, וְלָכֵן מְזוֹנָם בָּא מֵאוֹתוֹ מָקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן.
      בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר וְנָשַׁק יָדוֹ. אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקִי שֶׁעָמַדְתִּי בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ! אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת, שֶׁזּוֹכִים לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב (דבריםל) כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ. הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (תהליםקמה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךְ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? עֵינֵי כֹל אֵלֶיךְ יְשַׂבֵּרוּ. כָּל אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם מְצַפִּים וְזוֹקְפִים עֵינַיִם לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן (אבל) כָּל אוֹתָם בְּנֵי הָאֱמוּנָה מְבַקְשִׁים (צריכיםלבקש) בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִשְׁאֹל אֶת מְזוֹנָם מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם עָלָיו.

  2. רבי ייסא פתח ואמר, כמה אית ליה לבר נש לרחמא:
    כמה יש לאדם לאהוב את הקב"ה
    כי אין עבודה לפני הקב"ה אלא אהבה

    וכל מי שאוהב אותו
    ועושה עבודה
    באהבה
    קורא אותו הקב"ה
    אוהב

    (ומקשה): א"כ איך אפשר להעמיד אלו הכתובים, כתוב, רעך ורע אביך אל תעזוב. וכתוב הוקר רגלך מבית רעך
    (משלי כ"ה)

    (ומשיב): אלא כבר בארוה החברים שמקרא זה, (רעך ורע אביך אל תעזוב) כתוב בעולות (אבל בחטאות ואשמות נאמר *הוקר רגלך מבית רעך (חגיגה ז' ע"א)
    ועתה (נבאר) רעך ורע אביך אל תעזוב, (אל תעזוב) לעבוד אותו ולהדבק בו ולעשות מצותיו.
    אל תעזוב ודאי.
    ומה שנאמר, הוקר רגלך מבית רעך,
    כלומר, הוקר יצרך
    שלא ירתיח כנגדך
    ולא ישלוט בך
    ולא תעלה מחשבה זרה.
    מבית רעך,
    מי הוא בית רעך
    זהו הנשמה הקדושה שהכניס בך רעך
    ונתנה בתוכך

    (זהר בשלח הסולם רמה-רמו)

  3. את והב בסופה

    מי הוא והב
    (ומשיב) אלא כל אלו הכחות וכל אלו הגבורות שעושה הקב"ה, ב*ספר תלוים,(שהוא המלכות)
    וכשעורך הקב"ה מלחמותיו, הוא במקום אחד שהוא סוף המדרגות
    ונקרא והב
    כמש"א, לעלוקה שתי בנות הב הב. (משלי ל')

    בסופה (פירושו) בסוף המדרגות הוא נמצא.
    בסופה, ים סוף נקראת (המלכות).
    (דהיינו) ים שהוא סוף לכל המדרגות.

    (זהר בשלח רנד)

  4. ורזא אוליפנא, זה ספר
    אית ספר
    ואית ספר
    ספר לעילא
    ספר לתתא
    ספר לתתא אקרי ספר הזכרון
    ספר דההוא זכרון
    ודא חד צדיק ואקרי זה
    ובגין דלא לאפרשא לון
    דאינון תדיר כחדא ביחודא חדא
    כתיב, זה ספר תרין דרגין דאינון חד
    כללא דכר ונוקבא

    וסוד למדנו, זה-ספר
    יש ספר
    ויש ספר
    יש ספר למעלה
    ויש ספר למטה
    הספר למטה נקרא ספר הזכרון
    (שפירושו) ספר של זכרון הוא
    והוא צדיק אחד (יסוד) ונקרא זה
    (והמלכות היא) הספר
    (הספר שלו)
    וכדי שלא להפרידם, כי הם תמיד ביחד, ביחוד אחד
    ע"כ כתוב זה ספר
    שתי מדרגות שהם אחת
    שהם כלל של זכר ונקבה

    (זהר יתרו סג)

  5. לבתר ביום ברוא אלהים אדם
    דא אדם דלתתא
    דהא תרין אדם כתיבי בהאי
    קרא חד רדא דלעילא
    וחד רזא דלתתא
    אדם דאיהו רזא דלעילא, איהו בגניזו
    דגניז קרא, בדכר ונוקבא ברזא חדא,
    דכתיב זה ספר
    דא כללא דכר ונוקבא כחדא
    כיון דעבדו תולדות כחדא, קרא לון אדם
    דכתיב תולדות אדם.

    (זהר יתרו סה)

    * ראה והמשך אותיות סו-סז

  6. פינגבק: שירת הים וספר הזהר | על שלושה דברים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s